עיר כהנים מקראית היא יישוב עתיק מתקופת המקרא שיועד במיוחד למשפחות הכוהנים מזרע אהרן. ערים אלו נזכרות בספר יהושע וספר דברי הימים, וחלקן הוקצו בתוך נחלת שבטים שונים כדי לאפשר לכוהנים להתפרנס מן העם ולשמור על קשר רוחני עמו. בערי הכהנים שכן לעיתים גם לוויים, ושמות ערים מקראיות אלו משמשים עד היום כרמזים גיאוגרפיים וכתשובות נפוצות בתשבצים ותשחצים.
פתרון אפשרי לתשבצים תשחצים וארץ עיר – עיר כהנים מקראית תנכ"ית
פתרון של 2 אותיות עיר כוהנים: נב, יב
פתרון של 3 אותיות: ענת, גתא, לבנה, גתון, דמון, דביר, עשן, עלם, עין, עיטם, עיטן, רמת, קדת, אבן, גדור, יותם, יקטל, זכר, חבר, חדד, נוב, נעל, יטב, יטם, זהב, צור, צורף, צורן, צדה
פתרון של 4 אותיות: נובלה, נעלה, גבעה, יטבת, ענתות, חברון, דבורה, בשן, יטבת, עילם, עדלם, חדלה, צלמה, אדורה, אזנו, אשן, שקמה, משכה
פתרון של 5 אותיות: ענתות, חברון, רשעים, ערערה, נפתלי, אלקנה, כפרה, יששכר, כפרי, עדולם, אדורים, צרעה, קריתים
פתרון של 6 אותיות: בית שאן, בית שמש, בית סמס, בית עניה, קרית ספר, קרית יער, קרית חנה, קרית יהושע
פתרון של 7 אותיות: קרית ערים, קרית ספר, קרית נעים, קרית שמש, קרית חפר, קרית חרף
פתרון של 8 אותיות ויותר: קרית יערים, קרית ארבע, קרית סנה, קרית נחום, קרית שומרון, בית מחסיה, עיר הכהנים, עיר הלוויים
פתרון של 2 מילים, 6 אותיות: בית שמש, בית שאן, בית חרף
פתרון של 2 מילים, 7 אותיות: בית עניה, בית מרח, בית רמה, קרית גת, קרית עין
ביטויים רלוונטים – עיר כהנים מקראית בתשחצים ותשבצים
עיר כהנים מקראית תשחץ, עיר כהנים מקראית תשבץ, פתרון לעיר כהנים מקראית, רשימת ערי כהנים בתנך, עיר לוויים מקראית פתרון, עיר כהנים ארץ עיר, שמות ערי כוהנים בתנך, עיר של כוהנים בתנך, עיר כהנים בעבר הירדן תשבץ, עיר כהנים בנחלת יהודה, עיר כהנים בנחלת בנימין, עיר כהנים בלב הארץ, מהי עיר כהנים מקראית, פתרונות אפשריים לעיר כהנים מקראית, עיר כהנים מקראית מילון תשחצים, עיירת כוהנים בעת העתיקה, ערי כהנים וערי לוויים, הגדרה תשבצית עיר כהנים מקראית, עיר מקראית של כוהנים, עיר כהנים בספר יהושע
מידע נוסף על ערי כהנים במקרא
על פי המסורת המקראית, הכוהנים לא קיבלו נחלה שבטית רגילה, ולכן פוזרו בערים מסוימות שנקבעו להם בתוך נחלות השבטים האחרים. בערים אלו התקיימו חיי קהילה מסודרים, ושילוב בין עבודת הקודש במקדש או במשכן לבין חיי יום יום חקלאיים וציבוריים. חלק מן הערים שימשו גם כערי מקלט, ולכוהנים הייתה בהן סמכות רוחנית ושיפוטית. חלוקה זו חיזקה את הקשר בין כלל השבטים ובין מוסדות הפולחן של ישראל.
